אוטיזם בתפקוד גבוה

אוטיזם היא סוג של לקות אשר יש לה מס. מאפיינים :

  1. תקשורת לא מילולית לקויה.
  2. בעיות ביצירת קשרים חברתיים.
  3. קשיים בהבעת רגשות והבעות פנים.
  4. הפרעות בדיבור ואי שימוש בדיבור לצורך תקשורת בין אישית.
  5. דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם ללא מטרה.

אוטיזם בתפקוד גבוה

 

בדרך כלל אבחון של אוטיזם נעשה כבר בגיל מאוד צעיר בגיל שנה וחצי – שנתיים ( ואף לאחרונה צעיר יותר יש המדברים גיל פחות משנה ) במכונים של התפתחות הילד, אף שידוע שנכון מבחינה מקצועית דווקא לאחר את גיל האבחון כי אז יש תמונה ברורה יותר אודות אופן תפקודיו של הילד. מאידך יש אנשי מקצוע הטוענים כי דווקא האבחון מוקדם מאפשר לתת לילד כבר מגיל צעיר מאוד סל של פתרונות שעשויים לתרום רבות להתפתחותו.   

גם אם יש דעות לכאן ולכאן, הרי נמצא כי ברוב המקרים סיפור המסגרת שבו מככבים השחקנים הראשיים הם ההורים המבוהלים שמזהים בדאגה ובלחץ חברתי משפחתי כי יש משהו ” לא בסדר ” אצל ילדם הקטן שבדר”כ נקרא בלשוננו  עיכוב או קושי שפתי או חרדה. 

ההורים ממהרים כל עוד רוחם בם עם הפניה למכון להתפתחות הילד, שם הוא עובר סדרת אבחונים שבסיומה קרוב לוודאי הוא יצא ממנה עם אבחון של אוטיסט לכל ימי חייו.

למידע נוסף מושגים במשפט ורפואה נזקי גוף

טיפים מקצועיים להתנהלות באבחון שגוי של ילדכם על הספקטרום: 

בנקודה זאת אנחנו מזמינים אותכם לשאול את שאלות השאלות :

  1. האם באמת הילד  אוטיסט באבחנה יציבה סגורה ?
  2. האם עצם האבחנה שנעשתה לו בגיל מאוד צעיר ( גיל הרך ) היא האבחנה התקפה המוחלטת והנכונה שאמורה ללוות אותו לכל ימי חייו על משמעויותיה הרבות ?
  3. דווקא בגלל שיש לא מעט קשיים באבחון נכון בגיל מאוד צעיר שבשל תסמינים של עיכוב שפתי או חרדה עשוי להראות באופן שגוי שיושב על משהו הרבה יותר מורכב כ ASD האם נעשתה אבחנה מבדלת על מנת לאששה או להפריכה.  
  4. האם על אף הקשיים השפתיים שהיו לילד בגינם ההורים פנו למכון להתפתחות הילד, הוא למשל רוצה להיות עם חברים ? הוא ספורטיבי ופעיל ? 
  5. האם האבחון כלל את כל הבדיקות הנדרשות : בדיקה גופנית, נוירולוגית, התפתחותית ורגשית ?   
  6. האם האבחון נעשה ע”י מומחה הכשיר לאבחן ילדים על הספקטרום: א. פסיכיאטר של ילדים ונוער          ב. רופא ילדים התפתחותי עם נסיון של 3 שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד. ג. מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד ?
  7. האם נעשה במקביל לבדיקה הרפואית גם אבחון ע”י פסיכולוג קליני מומחה שיש לו הכשרה מוכחת בתחום הקליני של הילד או פסיכולוג התפתחותי ( מתמחה תחת הדרכה ) או שיקומי או חינוכי שיש להם הכשרה מוכחת בתחום האוטיזם ?
  8. האם האבחון בוצע לפי הגדרות ה DSM- 5 כשהוא כולל את הקריטריונים ופירוט רמת החומרה תוך התייחסות לרמה ההתפתחותית ולרמה הקוגנטיבית , הערכה תפקודית ותסמיני אוטיזם וזאת בהתאם לגילו הילד
  9. האם אנשי המקצוע ציינו בדו”ח באיזה כלי השתמשו לקביעת האבחנה, ובאילו מרכיבים בכלי בו השתמשו היו ליקויים ?  
  10. האם מבחינה שכלית ההורים ראו ושמו לב שהילד שלהם בעצם מבין אותם ?
  11.  האם יש רקע גנטי ידוע במשפחה לעיכוב בדיבור, חרדה ?
  12.  האם יכול להיות שהמשפחה הרחבה שלהם לחצה עליהם לקחת את הילד לאבחון ? 
  13.  האם נכון היה יותר לקבוע אבחון בגיל צעיר על דרך של ” אבחנה בעבודה “ כלומר – חשד בלבד לאוטיזם בכלל ובתפקוד גבוה בפרט שדורש המשך מעקב וברור לאישושה או הפרכתה של אותה אבחנה ?
  14. האם יכול להיות שהם הורים מבוגרים יחסית שבשל כך המכונים להתפתחות הילד השתמשו ” בסטטיסטיקות המקצועיות שלהם ” שלכאורה מצביעות ללא שום קשר אליהם, כי דווקא אצלם מלכתחילה כהורים מבוגרים קיימת הסתברות גבוהה להולדת ילד על הרצף האוטיסטי?
  15.  האם יכול להיות שבמהלך האבחונים ליוותה את ההורים כל הזמן התחושה, שלא משנה מה הילד יעשה או לא יעשה , ולא משנה מה יגידו או לא יגידו.  הצוות הרפואי בא מראש עם   fix idea  על הילד שלהם ?   
  16. האם בשל העובדה שלא הזהירו את ההורים שמדובר רק על חשד לאבחנה של אוטיזם שיש לבדוק אותה בהמשך שוב ושוב, יתכן שנעשה לילד שלהם בסופו של דבר – אבחון שגוי ובלתי סביר העולה לכדי רשלנות ?

ובסופו של דבר – האם נגרם לילד שלכם ולכם נזק שבגינו אתם זכאים לפיצוי כספי ?! 

טיפים אדל 2

אבחון שגוי של אוטיזם עלול כעקרון להיות כדלקמן :

False positive – כפי שראינו מעלה הילד מאובחן כאוטיסט  בזמן שהוא כלל לא  אוטיסט.

False negative – הילד מאובחן כבריא או לחלופין מאובחן כלוקה מהפרעה אחרת כאשר בפועל הוא אוטיסט.

זה קרה לילדך ?

הגשה של תביעת רשלנות רפואית אבחון שגוי בילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה חייבת להיות מלווה בעו”ד המתמחה בכל ההליכים המשפטיים שיש לבצע במהלך תביעה שכזו, וכן בכל סוגי הבדיקות הרפואיות וההליכים הרפואיים שמתבצעים במהלך גדילתו של הילד.

זאת נקודה שחייבים להבינה לעומק , אכן ישנם ומתקיימים אבחונים לילדים קטנים במסגרת המכונים להתפתחות הילד, שבמהותם אבחונים אלו מוצדקים מבחינת עיתוי ביצועם.  לא פעם תוצאות האבחונים קובעים באופן חד משמעי שהילד נמצא על פי ה DSM4 ויותר מאוחר החל מהשנים האחרונות על  ה DSM 5 כשייך לספקטרום הלקויות האוטיסטי. על כך אין חולק,  במיוחד באותם מקרים שיש אבחון שבו נרשם כי לילד יש אוטיזם בדרגה בינונית או אפילו קשה, לא לדבר על מקרים שמתלווה לאבחנה גם פיגור בדרגה כזו או אחרת או שמאידך קיימת אפילו אבחנה של תסמונת גנטית תורשתית למשל תסמונת איקס שביר. 

חשוב עדין לזכור שככל שנקבעה אבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה בילד שלכם עדין אין זה מן הנמנע כי אבחנה זאת בנסיבות המאוד מסוימות הייתה סבירה ונכונה, כלומר, האבחנה הסגורה על הילד בהיותו קטן מאוד ניתנה היות והצוות הרפואי חשד בסבירות מאוד גבוהה בהתבסס על מבחנים ונתונים של הילד כי אכן מדובר על אוטיזם. 

נקודה למחשבה – האם הדוחות של הילד שלכם באמת משקפים את מה שקרה במהלך האבחונים ? האם קיים מתאם בין דו”ח אחד לדו”ח שני  ? האם מה שנכתב אכן קרה בפועל במהלך האבחון ? האם נעשו כל הבדיקות הנדרשות שמאפשרות היו לקבוע את האבחנה ? 

מאידך, לעתים אנחנו עשויים למצוא שבמקרים אחרים מתקיימים בילד הקטן  ” המאובחן סופית כאוטיסט בתפקוד גבוה ” כישורים מיוחדים שדווקא מעלים חשד בלבנו שבעצם – מלכתחילה יש בעיה עם האבחנה הסופית.  למשל היותו של ילד שלכם ספורטיבי ורצונו העז להיות עם חברים. מעבר לכך ההורים עצמם מדווחים שמעבר לעיכוב או הקושי שבשפה     ( שלהזכירכם הייתה למעשה ובדיעבד סיבת ההפניה היחידה שלהם למכון )  ” עדיין ” הילד שלהם לדעתם בסדר למרבה הפלא של המומחים. 

מסתבר כאמור שהורים מבוגרים יחסית לילד קטן הפונים למכון להתפתחות הילד עם ” לכאורה תלונות ” , האוזניים המקצועיות של המומחים הרפואיים בדרך כלל מזדקפות, ומיד המכון להתפתחות הילד עלול להסיק על רקע הפרסומים המקצועיים הכללים הקיימים שקיימת הסתברות גבוהה שדווקא – הילד הקטן שלכם שהוא בן להורים מבוגרים סטטיסטית נופל להגדרה הסופית והמחולטת של היותו אוטיסט

מסתבר שבעולם הגדול ערים מאוד לתופעה, למשרד שלנו יש קשרים עם מומחים רפואיים בארץ ומחו”ל בעלי שם עולמי  שבין השאר ניסחו וכתבו את הקריטריונים של ה DSM. למומחים אילו יש עמדות מאוד ברורות בכל הסוגיות הרפואיות של האבחון של ילדכם שהוצגו מעלה. 

כדוגמא לכך – המרכז הלאומי לאוטיזם בתפקוד הגבוה במרפאות ביה”ח  GOSH LONDON 

עו”ד אודליה סולברג המתמחה בהגשת תביעות רשלנות רפואית, צברה במהלך השנים ניסיון רב וידע מקצועי רב בכל מה שקשור לתביעות רשלנות רפואית באבחון ילדים על אוטיזם בתפקוד גבוה, לעו”ד סולברג ידע רב בכל הקשור להליכים הרפואיים השונים הנערכים במהלך התפתחות הילד ולהשלכות השונות שלהם על ההורים ועל הילד, וכן ניסיון רב בתיעוד המידע הרפואי הנ”ל והפיכתו לתביעה משפטי.

עו”ד סולברג עובדת על מנת להצליח להשיג עבור לא מעט הורים פיצוי כספי שיהיה מעין נחמה עבור הסבל והמצוקות שנגרמו להם ולילדם בשל האבחון השגוי והבלתי סביר.

אז גם אם אתם “רק” חושדים כי הרופא התרשל בעבודתו במהלך התפתחות הילד שלכם אל תחששו, כל שעליכם לעשות הוא להגיע אלינו לייעוץ ראשוני שבו תוכלו לשמוע חוות דעת של מי שבאמת מבין עניין בנושא של רשלנות רפואית.

Gold scales of justice and books on grey background

מחפש זכויות כלכליות לילדך בעל הצרכים המיוחדים ?

להורדת מדריך הזכויות הכלכליות במתנה כל הסודות שלא ידעת

לחץ כאן

 

אם הנושא מעניין אתכם ואתם סבורים שהוא יכול לעזור לחבר שלכם, שתפו אותו !

המידע באתר זה הוא כללי וראשוני בלבד ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי וכיוצ”ב ו/או כתחליף ליעוץ משפטי וכיוצ”ב לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת.