פס”ד – פיצוי בגין הפרעה פוסט טרואמטית לאם לילדים בשל תאונה דרכים

בתיק ת”א 57061-12-12 שהתנהל לאחרונה בבית המשפט השלום בירושלים הוגשה תביעה לפיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. הנתבעת תחילה הכחישה את חבותו, אולם בהמשך הודתה הנתבעת בחבות ובכיסוי הביטוחי והמחלוקת נותרה בסוגיית הנזק.

התובעת עולה מחבר העמים ילידת 21.2.1961 נשואה עם ילדים שהיתה בארץ הולדתה לבורנטית בהכשרתה עלתה לישראל כ- 20 שנה טרם נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 27.12.2010 בהיותה בת 49 ועשרה חודשים. התובעת אישה חרוצה באופיה עבדה בתחילה כפועלת במפעל אלקטרוניקה ובהמשך כמטפלת בילדים במעונות ויצו ולבסוף עד קרות התאונה כמטפלת בקשישים.  

תאונת הדרכים קרתה עת התובעת הלכה עם קשישה בה טיפלה סמוך לביתה כאשר נפגעה ממשאית שנסעה אחורה וגרמה לתובעת ליפול לכביש. התובעת הצהירה בביהמ”ש כי היא סובלת מכאבים ומהגבלה בתנועות הכתף ויד ימין ומטופלת עד מועד בו הגישה אתת תביעתה. כמו כן הצהירה התובעת כי היא סובלת מסיוטים שבגללם היא הפסיקה לישון עם בעלה בחדר השינה ועברה לישון בסלון וכן היא סובלת מאז תאונת הדרכים מקשיי זיכרון וריכוז, כמו גם סובלת מהתפרצויות בכי, עצבנות וחוסר סבלנות שפגעו קשות וללא הופכין בתפקודה המקצועי והחברתי. מאידך הנתבעות ניסו להציג לביהמ”ש תמונה שונה של הקף הנזקים מהם התובעת סובלת באופן שנעזרו בהקלטות וסרטים שלכאורה הראו שהיא עצמאית בניגוד למה שהתובעת טוענת. ביהמ”ש לא קבל בסופו של יום את טענות הנתבעות בשל שהן נעשו בשלב הרבה יותר מאוחר מהזמן שהתובעת מלאה את תצהיריה וגם אם יש הגזמה בהם כך קבע ביהמ”ש הרי שהיא אינה מגיעה עד לכדי ביטול טענותיה של התובעת.  יש לציין מאז התאונה התובעת לא עבדה בעבודה כלשהיא.

בית המשפט בפסיקתו קיבל את טענותיה של התובעת אשר סבלה קודם לכן מבעיות אורטופדיות רפואיות בדרך הבאה – דרגת הנכות הרפואית היציבה בגין תאונת הדרכים שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי היא קביעה מחייבת בהליך הנוכחי, לפיכך בית המשפט קיבל את קביעת המוסד לביטוח לנכות האורתופדית שנותרה לתובעת. נכותה הרפואית האורטופדית הצמיתה של התובעת עומדת אפוא על 5%ולא כפי שהיא דרשה להעמידה  על 15%. אולם בית המשפט בבואו להעריך את הנזק הפוסט טראומתי שנגרם לתובעת הוא אימץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה שקבע כי התובעת סובלת מהפרעת דחק בתר חבלתית (PTSD).

מומחה פסיכיאטרי מטעם ביהמ”ש קבע בחוות דעתו כי התובעת סובלת ממופע כרוני המלווה בתסמינים פסיכוטיים. המומחה קבע כי התמונה הנפשית הקלינית של התובעת מתיישבת עם התיעוד הרפואי נפשי בעניינה, וכוללת תסמיני חרדה עם ביטויי שחזור והימנעות הקשורים לתוכן התאונה, תסמיני דיכאון עם ירידה בעניין ובחיות הרגשית, ותסמינים פסיכוטיים שתוכנם קשור לתאונה.

המומחה קבע לתובעת דרגת נכות נפשית כוללת של 30%, מתוכם 27.5% בגין התאונה אשר מראה מגבלה ניכרת בתיפקוד הנפשי והחברתי ובכושר העבודה וצורך בטיפול תרופתי קבוע (ראו סעיף 34(ב)(4) לתוספת לתקנות הביטוח לאומי). לפיכך שיעור נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת הועמד על 31.13%, וכי מרביתה בתחום הפסיכיאטרי.

בית המשפט קבע כי לאור גילה של התובעת והכשרתה המקצועית, כמו גם מצבה הפיזי והנפשי כפי שנגלה בראיות, נראה כי יקשה על התובעת להשתלב בשוק העבודה, ודאי בהיקף ובאינטנסיביות בהם עבדה עובר לתאונה. לפיכך העמיד את נכותה התיפקודית של התובעת, כמו גם את שיעור הגריעה משכרה, על 50%.

בבואו לקבוע את גובה הפיצויים המגיעים לתובעת ביהמ”ש הסתמך על תלושי השכר של התובעת לפני התאונה, בסיס השכר המשוערך של התובעת הועמד על כ – 6,000 ₪ לחודש.

לפיכך ראשי הנזק שנפסקו לטבת התובעת היו :

כאב וסבל          50,000

הפסד שכר לעבר 369,000

הפסד שכר לעתיד            270,000

אבדן הפרשות פנסיה       77,000

עזרת צד ג’         130,000

הוצאות רפואיות וניידות   30,000

סה”כ     926,000 ש”ח

לאחר  ניכויי ביטוח לאומי הפצוי הועמד על 686,000 ש”ח

הסיפור מוכר לך ?!

לחץ כאן!