פס”ד – מצוקה עוברית בלידה

בתיק עא 8394/13 ביהמש העליון דחה את התביעה ואת הטענה לרשלנות רפואית בלידה בשל מצוקה עוברית וזאת מהטעמים הבאים:

א. לא היה כל סימן שיש לבצע את הלידה בניתוח קיסרי. על אף שהיה ידוע כי מדובר בהיריון עודף ( מעבר לשבוע 40 ) עדין אין בתופעות המתלוות אליו משום סיכון מידי המצריך לידה בניתוח קיסרי.

ב. אין מעצם קיומם של מים מקוניאליים שהופיעו במהלך הלידה משום סיכון המצריך בדחיפות לידה בקיסרי.

ג. קצב הלידה היה תקין

ד. לא נרשמו ירידות חריגות בדופק העובר, אשר יכלו להעיד על חשש מפני סיכון לעובר.

אף ששהות התובעת בבית החולים הייתה מלווה בבעיות רפואיות, לא ניתן עדין לטעון כי הצוות הרפואי לא היה קשוב אליה ולא פעל בהתאם.

לעניין שאלת הקשר הסיבתי, ביהמש בוחנים אם בכלל קיים קשר סיבתי בין אירועי הלידה לבין מצבו של הילוד, או במילים אחרות האם הילוד, בעודו עובר, סבל ממצוקה לדתית אשר גרמה לו לשיתוק מוחיין.

ביהמש קבע כי במקרה הנדון לא התקיימו מספר קריטריונים אשר מלמדים על היתכנות אפשרית לקשר סיבתי, אשר על אף שאין צורך בהתקיימותם במצטבר, שיכלו עדין להעיד על קיומה של מצוקה עוברית בלידה.

 

הסיפור מוכר לך ?!

לחץ כאן!